להרוג את הכלב השני

העלילות של הסיפור "ביום מותו" ושל הנובלה "להרוג את הכלב" השני מתרחשות בישראל של סוף שנות החמישים. הגיבור, שדמותו מבוססת בעקיפין על מארק חלאסקו, המחבר, הוא פולני נוצרי שהוגלה מארצו ומצא מקלט בישראל. כדי לשרוד, הוא מתפרנס מעבודות בלתי שגרתיות, כמו מכירת שירותיה של אווה, אהובתו הזונה ("ביום מותו"), או כג‘יגולו המפתה אמריקאיות עשירות ומשכנע אותן לתת לו את כספן, על פי תסריט שכתב רוברט, חברו במאי התיאטרון ("להרוג את הכלב השני"). המצבים הקומי-טרגיים שחלאסקו מתאר באירוניה מציגים את ישראל הצעירה והפוריטנית מנקודת מבטו של אאוטסיידר, קתולי מאמין, המחפש בה את הנשגב בהשראת התנ"ך, מוקסם מדמות הצבר הישראלי, אך חווה רוב הזמן את העוני, הלכלוך והחמסינים של תל אביב ויפו. שאלות של נאמנות ובגידה, משמעותה של אהבה, שייכות ותלישות עולות תדיר בסיפורים, כשברקע רודפות את המספר זוועות השואה, שלהן היה עד בילדותו בפולין. שום סופר אחר, מקומי או זר, לא תיאר כך את ישראל של שנות החמישים. החצרות האחוריות של רחוב אלנבי, הזונות, הסרסורים ומגוון טיפוסים שכל רצונם רק לשרוד עוד יום מאכלסים את הספר ומעניקים לקוראים טעימה מישראל בלתי מוכרת, אלימה, אך גם משעשעת ומלאת הומור. מארק חְלַאסְקו (1969-1934) היה כוכב ספרותי עולה בפולין של שנות החמישים ומוסיף לזכות בהכרה ובאהבת הקוראים שם גם היום. חלאסקו, שכונה "ג‘יימס דין הפולני", נחשב הילד הרע של הספרות הפולנית. לאחר שסר חינו בעיני המשטר הקומוניסטי, הוא הוגלה מארצו והגיע לישראל ב-1958 ככוכב בינלאומי. בשנתיים ששהה בה, עקבו מדורי הרכילות באופן תדיר אחרי פעילותו. כאן גם נמצא לו קהל מעריצים מקרב אנשי העלייה הפולנית, שעם רבים מהם קיים קשרי ידידות עד למותו הטרגי בטרם עת. לאחר שעזב את הארץ והיגר לגרמניה, לשוויץ ולארצות הברית, נהפכה ישראל למקור השראתו הספרותית – מקום ההתרחשות של רוב היצירות שחיבר בתקופה זו. הבמאי והתסריטאי אורי בר־און גילה את חלאסקו לגמרי במקרה בשנת 2010 והתאהב מיד. הוא מעולם לא שמע עליו קודם, אבל נדהם מהסיפורים האמיתיים, החזקים והנוגעים ללב שכתב ורצה להבין מיהו. הוא החל לחפש מידע על הסופר האלמוני וגילה שבזמן שהותו בישראל היה נערץ ואהוב על הקהל, שעיתוני המדינה דיווחו על מעלליו והישגיו הספרותיים בעמודיהם הראשיים, ואף פגש את חבריו המבוגרים של חלאסקו, שעדיין שותים וודקה לכבודו.