אש ידידותית

בפיר המעליות של מגדל דירות תל אביבי משמיעות המעליות יללות פראיות ויבבה עצובה, ואולי קולות של עוגב. מדוע ועל מה נאנקות שם הרוחות, ומאין הן נשאבות? וגם מעלית ירושלמית פרטית, רק לקומה אחת, מתחילה להשמיע יללות של חתול מיוחם. אמוץ יערי הוא מהנדס שירש מאביו משרד לתכנון מעליות, והוא מנסה לפתור את תעלומת המעליות המייבבות, בעודו ‘מופקד‘ על הטיפול בבני-המשפחה, שכן לראשונה בחייהם נסעה אשתו, דניאלה, לחו"ל לבדה, בלי השגחתו המגוננת, לכל התקופה של חג החנוכה. מנר שני ועד נר שמיני עובר יערי מבית לבית וממקום למקום כדי להיות "לא רק סבא ואבא מסור לכולם, אלא גם בן טוב" (לאביו בן התשעים). דניאלה נסעה לטנזניה אל גיסה האלמן, ירמי – מנהלן במשלחת חפירות אנתרופולוגיות של מדענים אפריקנים, המחפשים באפריקה את חוליית המעבר מן הקוף אל האדם דרך "קרובי-משפחה" שנזרקו מן הדרך הראשית של האבולוציה ונתקעו ברחוב ללא-מוצא. לפני למעלה משנה מתה אחותה של דניאלה, ונסיעתה עכשיו אל ירמי היא כדי להתחבר אל האובדן וללבות את הכאב ואת האבל שהתעמעמו בשנה האחרונה. אבל האלמן שהיא פוגשת עסוק דווקא בשכחה. אחרי שנים של ניסיונות כפייתיים להעניק משמעות למות בנו, שנורה בטעות מאש חבריו במארב בטול כרם, הוא מבקש עכשיו להינתק ולהיפרד מכל השייכויות, החל במשפחה וכלה ב"כל הדייסה היהודית והישראלית". 112 פרקוני הספר פורשים לסירוגין, במעין דואט, את התהפוכות העלילתיות הבו-זמניות בחייהם של כל אחד מבני-הזוג, באפריקה ובישראל. והחיבור הזוגי והמשפחתי השברירי והחמקמק – המואר באש הנגדית ששולח כלפיו ירמי – מותווה כאן בעושר מרתק של פרטים מדויקים ובשלל היבטים לא-צפויים. כך הופך הספר לדואט ממשי של זוג שנשוי קרוב לארבעים שנה. דואט באוניסון? בקאנון? בקונטרפונקט? דמיונו הממריא והבלתי-נדלה של אברהם ב‘ יהושע, מצד אחד, וכושרו לתזמר לעילא פכים קטנים ועלילות-משנה, מצד אחר, עושים את הדואט גם לסימפוניה גדולה.